הצטרפתי לאוניברסיטה העברית בסתיו 2016 לאחר שסיימתי פוסט דוקטורט באוניברסיטת וורוויק שם הייתי מאוקטובר 2013 עד להגעתי לאוניברסיטה. לפני כן סיימתי את לימודיי הדוקטורט שלי באוניברסיטת תל אביב, שם למדתי גם לתואר בוגר ומוסמך, בהנחייתו של פרופסור ג׳ון אהרונסון.
Newsletters
Newsletters
 |
 שמי יסמין מץ. נולדתי בגרמניה וסיימתי את הדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת דיסלדורף, בשנת 2011. בשנת 2011-12 עשיתי פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית. |
 שמי מיכאל סמולקין. בקיץ האחרון הצטרפתי לאוניברסיטה העברית, לאחר השלמת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, קליפורניה. |
 אני אזרח גרמניה. את שמי קיבלתי מסבי האינדונזי, שהגיע לגרמניה כמהנדס. סבי הכיר לי את המתמטיקה ע"י חידות מתמטיות ששאל אותי, בכל פעם שביקר אותי. |
 דינה שניידמן היא חוקרת בין תחומית בביולוגיה מבנית חישובית. מחקרה עוסק בפיתוח שיטות חישוביות להרכבת קומפלקסים חלבוניים. את התואר השני והדוקטורט היא עשתה בביואינפורמטיקה מבנית בקבוצה של פרופסור חיים וולפסון ופרופסור רות נוסינוב באוניברסיטת תל אביב. |
 שמי עמרי אבנד ואני חבר סגל במחלקה למדעי המחשב ובמחלקה למדעי הקוגניציה. תחום עיסוקי הוא עיבוד שפה טבעית ובלשנות חישובית, תחום הנמצא על קו התפר בין מדעי המחשב, מדעי הקוגניציה ומדעי הלשון. |
 חגית אפק הצטרפה לאחרונה כפרופ״ח במכון למדעי כדה״א. פרופ׳ אפק מתמחה בגיאוכימיה איזוטופית, ובעיקר בשימוש באיזוטופים יציבים לחקר התנאים האקלימיים בעבר. הבנת האקלים בעבר מסייעת בתחזיות של שינוי אקלים בהווה ובעתיד. |
 אני ביולוגית של צמחים. השלמתי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ולאחר מכן עברתי למכון וייצמן. את התואר השני שלי, באימונולוגיה, עשיתי בהדרכתה של פרופ' עידית שחר ולאחר מכן שיניתי תחום ועשיתי את הדוקטורט במדעי הצמח תחת הדרכתו של פרופ' גד גלילי. |
 שמי אורי אדם, נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר בצור הדסה. חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ. התחלתי להתעניין במדעי כדור הארץ רק בדוקטורט, לאחר תואר שני באסטרופיזיקה באוניברסיטה העברית. במהלך הדוקטורט ניגנתי קלידים בלהקת רוק כבד (Amrinan) והייתי ממקימי סטארטאפ רפואי (pulm-one.com). |
 ד"ר אור אורדנטליך הוא חוקר בתחום הנדסת חשמל, המתמחה בענף שנקרא תורת האינפורמציה. מחקרו עוסק בדגימה ודחיסה של אותות, ובשידור שלהם על פני ערוצים רועשים. אור השלים את לימודי התואר הראשון, השני והשלישי בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, בשנים 2015-2006. |
 ד״ר אסף חרש הוא אסטרופיזיקאי תצפיתי העוסק בחקר תופעות משתנות בזמן בתחום האנרגיות הגבוהות כגון סופרנובות, מתפרצי קרינה גאמא ועוד, בדגש על תצפיות בתחום הרדיו. את לימודי הדוקטורט השלים ד״ר חרש באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתו של פרופ׳ דן מעוז, ובמהלכם חקר את תופעת העידוש הכבידתי בצבירי גלקסיות. |
 אחמד מסארווה למד כימיה בטכניון, הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו בכימיה אורגנית סינתטית תחת הנחיתו של פרופ' אילן מארק. עבודתו נבחרה לאחרונה לפרס הבינלאומי IUPAC לכימאים צעירים, כמו כן לפרס החברה הישראלית לכימיה. |
 חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין (Alpha-1 deficiency) הוא חסר תורשתי העלול לגרום למחלת ריאות מסכנת חיים במבוגרים, או לנזק לכבד בילדים או מבוגרים. |
 בספטמבר 2016 עורר גילוי כוכב לכת דמוי ארץ הסובב את הכוכב הקרוב ביותר למערכת שמש עניין רב בתקשורת ובעולם המדע ועורר וחידש את הדיון בשאלה האם קיימים חיים בכוכבי לכת אחרים ובפרט בכוכבי לכת של שמשות קטנות ואדומות המכונות ננסים אדומים המהוות כ-75% מכלל הכוכבים. |
 מעוניינים לקחת חלק ביריד הקריירה? |
 שמרו את התאריך! |
 Microbial life histories at sea |
 שמי איגור שפירו. הצטרפתי למכון לכימיה בספטמבר 2015. המחקר שלי מתמקד בכימיה חישובית/תיאורטית ויישומה להבנת תהליכים מושרי אור. את תואר הדוקטור קבלתי מאוניברסיטתDuisburg-Essen בגרמניה. |
 הצטרפתי לאוניברסיטה העברית בירושלים בסתיו 2015 לאחר שסיימתי פוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, שם הייתי מספטמבר 2012 עד להגעתי לאוניברסיטה. לפני כן סיימתי את לימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית בהנחייתו של פרופסור אהוד דה-שליט. |
 יונתן אנהורי הצטרף למכון רקח לפיסיקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים ביולי 2016. הוא הגיע לאוניברסיטה לאחר משרת פוסט-דוקטורט במכון ויצמן למדע, במעבדתו של פרופ' אלי זלדוב. |
 שמי שאול זמל, ואני הצטרפתי לסגל המחלקה למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים (בה גם הייתי תלמיד) בקיץ 2015, אחרי פוסט-דוקטורט בדרמשטט, גרמניה. תחום המחקר שלי מפוצל לשניים – תבניות מודולריות, ופונקציות תטא. |
 המעבדה להדמיה אופטית מתקדמת – לראות אל-תוך רקמות ודרך חלון האמבטיה |
 בשנים האחרונות מחשבים מצליחים לבצע משימות שנחשבו בלתי אפשריות עבורם עד לא מזמן, כגון נהיגה במכונית, ניצחון מול אלופי העולם במשחק גו או בשעשועוני טריוויה. כל פריצות הדרך האלו הן, למעשה, אותה פריצת דרך. בבסיס כולן עומד שילוב של כוח חישובי גדל, כמויות מידע אדירות, ומערכות לומדות. |
 שמי אורן רם והצטרפתי לאוניברסיטה העברית ולמכון למדעי החיים בסוף שנת 2015. את הדוקטורט עשיתי בתל אביב בהדרכתו של פרופ' גיל אסט. המחקר שלי התמקד בהבנה של מערכת השחבור. מנגנון השחבור הוא מנגנון מרכזי בתא שמוביל למגוון הגדול של מולקולות רנא, יחסית למגוון המצומצם בהרבה של גנים. |
 קתרינה ליגת הצטרפה לבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים בסתיו 2015, לאחר 4 שנים כמרצה בכירה (Assistant Professor) למדעי המחשב ולכלכלה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). |
 ד"ר צבי באטוס הוא חבר סגל בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ובמכון למדעי החיים, החוקר את המנגנונים של בקרת תעופה בחרקים. ד"ר באטוס השלים דוקטורט בפיסיקה במכון ויצמן ולאחר מכן פוסט-דוקטורט במחלקה לפיסיקה באוניברסיטת קורנל. |
 מגוון כתבות המציגות מחקרים שונים המתקיימים במכוני המחקר בקמפוס. לקריאת הכתבות לחצו כאן. |
 בתאריך 10 במאי 2017 התקיים בקמפוס יריד קריירה שנתי של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע. |
 בחודש האחרון קיים מרכז היזמות שלוש הרצאות בקמפוס. |
 מרכז היזמות מחפש סטודנטים מכל התחומים שיובילו ויארגנו פעילויות של הרצאות, סדנאות והכשרות בתחומים של יזמות וטכנולוגיה. מעניין אותך? רוצה לשמוע עוד? נשמח לענות על שאלות באימייל info@hustart.com. |
 אם עדיין לא החלטתם מה לעשות בקיץ, כדאי שתקראו על התכנית הבינלאומית TIP. משתתפי התכנית לומדים במשך שמונה שבועות על טכנולוגיות מתקדמות ועל יזמות. |
 לא כל יום מבקר בקמפוס מנכ"ל של חברה בשווי 115 מיליארד דולר. |
 אלכס לויצקי, חתן פרס ישראל בתחום הביוכימיה בשנת 1990 ופרופסור במכון למדעי החיים עוסק זה שנים בחקר הסרטן. לאחרונה, הוא השתתף בתכנית הרדיו "הכל דיבורים" וסיפר על התפתחות חדשה אצלו במעבדה לחיפוש תרופות למחלת הסרטן: |
 קבוצת חוקרים בראשותו של ד"ר נורמן מטאנס מהמכון לכימיה, הציגה מאמר המתאר התקדמות רבה ביכולות הסינתזה הכימית של חלבונים. חשיבותה של סינתזה זו, שהיא משלימה את הסינתזה הטבעית (המתקיימת בתא) ומאפשרת קבלת חלבונים שלא ניתן להגיע אליהם ביולוגית עקב רעילותם לתאים. |
 פולימרים בעלי זיכרון צורני הם חומרים המסוגלים לעבור מצורה תמידית שנקבעה מראש בזמן הפלמור או אחריו לצורות אחרות זמניות. חימום חומרים אלו מאפשר מעבר מהצורה התמידית למבנה שונה ואילו הקיבוע לצורה של הצורה הזמנית מתבצע באמצעות קירור; חימום נוסף יחזיר את המבנה לצורה התמידית. |
 במהלך חייהם נאלצים תאים להתמודד עם שינויים קיצוניים בסביבתם על מנת לשרוד. כחלק מההתמודדות משועתקים מאות גנים, המקודדים לחלבונים, שמאפשרים לתאים להסתגל לשינוי במהירות וביעילות. |
 חברת בריפקאם (BriefCam) מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת סקירה מהירה של סרטי וידאו. החברה הוקמה ב-2008 על ידי פרופ' שמואל פלג מבית הספר להנדסה של האוניברסיטה העברית על בסיס טכנולוגית Video Synopsis שפותחה באוניברסיטה. מכירותיה הסתכמו בכ–6 מיליון דולר ב-2015. |
 במאמר "סיפור על שני הרים" מספר פרופסור ששון צחייק מהמכון לכימיה את תולדות הקמתה של האוניברסיטה העברית ב- 1925, ושוזר לתוך הסיפור הגדול את סיפורו של המכון לכימיה, שהוא בית הספר הראשון לכימיה במדינת ישראל. |
 בית הספר ללימודי מוסמך של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוקם לפני כשנה על מנת לשמש כגוף המרכז את הלימודים לתואר שני בפקולטה. מטרת הקמת בית הספר הייתה להעלות את רמת שקיפות הנהלים והאחידות בין החוגים מחד, ומתן תמיכה כלכלית בתלמידים מצטיינים מאידך. |
 אחרי חמישה וחצי חודשים, כאמנית המשכן של האוניברסיטה העברית, אני יכולה לומר שזאת אחת החוויות המעשירות ומסעירות שחוויתי. |
 מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית, HUstart, הוקם בהובלת הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, בית הספר למינהל עסקים וחברת יישום – על מנת לעודד וליזום הקמת סטארטאפים באוניברסיטה העברית, ולשמש להם בית גידול. |
 תחרות משותפת לאוניברסיטה העברית ולבצלאל |
 אמנות ומדע הם תחומי דעת ויצירה שלהם חפיפה רבה. קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית מצוי למעשה במרכזו של מתחם ייחודי ברמה ארצית, שבו מצויים מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון המדע והגן הבוטני. בעתיד הלא רחוק הקמפוס ישתלב בשדרת המוזיאונים הלאומית. |
 ביופאולינג (biofouling) הינו תהליך שבו אורגניזמים נצמדים למשטחים שונים בסביבות לחות או מימיות. כאשר חיידקים פתוגניים נצמדים למשטח הם יוצרים רשת מאורגנת המכונה ביופילם (biofilm). גידול של ביופילם על ציוד רפואי מהווה בעיה חמורה בבתי חולים מאחר והוא מקור זיהום לחולים שעלול לגרום אף למותם. |
 הנוזל המוכר ביותר לכולנו הוא כמובן מים, המורכב מכמות אדירה של מולקולות של מימן וחמצן. המולקולות הללו נמצאות באינטראקציה מתמדת אחת עם השנייה דרך כוחות מולקולריים הנקראים כוחות דיפולריים. נוזלים כגון מים מתוארים בצורה טובה על-ידי תאוריה ניוטונית קלאסית. |
 ששון צחייק מהמכון לכימיה וקבוצתו (Ramanan Rajeev, Debasish Mandal, Kshatresh Dutta Dubey, Binju Wang) פענחו את האופן בו האנזים ציטוכרום P450 מזן SPα מחמצן חומצות שומניות חיוניות. |
 חיכוך מתרחש בכל מקום, החל מאדם הפוסע על הארץ וכלה בקשת המרטיטה מיתרי כינור ומשמיעה מנגינות. באופן כללי, חיכוך בטבע מתעורר בין שני חומרים שונים. החיכוך הוא תוצאה של אוסף מגעים זעירים המשתלבים יחדיו כתוצאה מלחץ המופעל על שני גופים (לדוגמה, המשקל העצמי של גוף על משטח) ומתנגדים לתנועה. |
 יום הקריירה, שהתקיים בתאריך 25 במאי, היה יריד מיוחד בו השתתפו יותר משלושים חברות מתחומים שונים במדעי הטבע – כימיה, מדעי החיים, פיסיקה, מדעי המחשב ומדעי כדור הארץ. |
 סניף מהנדסים ללא גבולות ירושלים הוקם ביוזמת סטודנטים בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, הפועלים לשיפור איכות החיים של קהילות בארץ ובעולם באמצעות מיזמים טכנולוגיים. |
 המחזור השני של התוכנית הבינלאומית לחדשנות על-תחומית מטעם המרכז ליזמות והפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (Transdisciplinary Innovation Program) יצא לדרך בקיץ 2016 בהובלת פרופ' יגאל אראל, ד"ר אלישי עזרא צור ועמית זילברשטיין, עם 20 סטודנטים שהגיעו מכל רחבי העולם. |
 במחזור הראשון של תכנית היזמות משתתפים 11 צוותים המתקדמים במרץ לעבר הדמו-דיי (Demo day) בו יציגו למשקיעי הון סיכון את המיזמים שלהם. |
 |
מדוע עשרים ושישה פרופסורים בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים, יעבירו ארבע שעות מזמנם במשחק עם גזירי נייר וחלקי צנרת ישנים? ומה הסיבה שכל אחד מהם ידביק את אותם חלקים לקבל את צורת פניו על פני בריסטול? |
 רכיבים אלקטרוניים עתידיים יידרשו למיזעור נוסף אך גם יצרכו פחות אנרגיה וזאת כתוצאה מהביקוש ההולך וגדל לאחסנת מידע בקנה מידה גלובאלי. |
 המרכז להדפסה תלת-מימדית ופונקציונאלית נחנך בינואר 2016, והוא חלק מהמרכז לננומדע וננוטכנוטלוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. |
 במהלך השנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום התאים הסולאריים. חומר מוליך-למחצה הנקרא פרובוסקיט (Perovskite) התגלה כיעיל מאד בבליעת אור השמש. הדבר התבטא בשיפור יעילות תאים סולאריים מבוססי פרובוסקייט מאחוזים בודדים ליותר מ-22% בתוך ארבע שנים. |
 ד"ר רון שער הוא גיאולוג, המתמחה בענף של גיאופיזיקה שנקרא ״פליאומגנטיות״ (״פליאו״ = עתיק). מחקרו עוסק בתכונות מגנטיות של חומרים עתיקים ממקור גיאולוגי או ארכיאולוגי, ובחקר השדה המגנטי של כדה״א. ד"ר שער הגיע לתחום לאחר שהשלים את לימודי הנדסת חשמל בטכניון ועבד מספר שנים כמהנדס פיתוח. |
 ד"ר ירון ברומברג הצטרף למכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בסתיו 2015, לאחר שסיים פוסט-דוקטורט בהרווארד ובייל. את דרכו החל ברומברג בלימודי פיסקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר-מכן סיים את התואר השני בפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב ועבר למכון וייצמן ללימודי דוקטורט. |
 לאחר ריצוף הגנום של בעלי חיים רבים, היום מתפרסמות בכתב העת PLoS Biology תוצאות הריצוף הראשון של גנום של נדל. |
 צוות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים הכולל את פרופ' יהודה הופמן ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית עסק לאחרונה בחקר מִתְאָרו של צביר-העל המקומי של גלקסיות (הכולל זו שלנו). |
 האוניברסיטה העברית גאה בהצלחתה של חברת MobilEye ובהיותה אחת מהחברות הטכנולוגיות המובילות בישראל ובעולם. בעזרת שילוב של יכולת מחקרית, סביבה אקדמית וחזון טכנולוגי MobilEye מאפשרת נהיגה בטוחה והצלת חיים. |
 טכנולוגית תקצור וידאו (Video Synopsis) שפותחה במעבדה לראיה ממוחשבת של שמואל פלג עזרה לתפוס את המחבלים שהטמינו פצצות במרתון בוסטון באפריל 2013. |
 חוקרי האוניברסיטה העברית גילו שמנגנון התיקון של DNA נָזוּק, המקובל על-ידי הניסיונאים, שגוי. פגמי DNA קשורים להתפתחות סרטן ולהשתרשות DNA פגום בגנום האנושי. אשר על כן, הבנת האופן שבו התא מתקן פגמים כאלה, בכוחה לשפוך אור על תהליכים מעוררי סרטן ועל עיצוב גורמים המעכבים אותו. |
 |
 השאלות "איך דברים נשברים" (שבירה) ו"איך דברים מחליקים" (חיכוך) לא נחשבות בדרך כלל, כקשורות זו בזו. את המקור לתיאור הבסיסי של חיכוך, המופיע עד היום בספרי הלימוד, ניתן לייחס לליאונרדו דה-וינצ'י לפני כ-500 שנים . |
 אחת השאלות המטרידות כאשר אנו מחפשים חיים חוצניים בחלל היא מדוע לא זכינו עד כה לביקור של ציויליזציות מתקדמות יותר. בגלקסיה שלנו יש מיליארדי כוכבים וכיום אנו יודעים שלרובם יש מערכות של כוכבי לכת. |
 לפני מספר שנים, נתגלה צורון חדש של מולקולות RNA, אשר בשונה מכל שאר מולקולות הRNA התאיות, הוא מעגלי. על אף היותו של הRNA המעגלי נפוץ מאד בתאים, מנגנון היווצרותן של מולקולות מעגליות אלו אינו ידוע. |
 פפטידים הם חומרים דמויי חלבון אשר יכולים לשמש כתרופות במגוון רב של מחלות. למרות זאת, קיימת בעיה גדולה בשימוש בפפטידים כתרופות בגלל יציבותם הנמוכה והתפרקותם במהירות במעי. |
 הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית שמחה להזמין את הצלם עדי נס לפרוייקט "אמן אורח" כחלק מחזון הפקולטה ליצירת שיתופי פעולה מחקריים ולימודיים בין תחומי המדעים והאמנויות. |
 שדרות טבע וגלריות, המוזיאון הפתוח בקמפוס א. ספרא, מזמין את קהילת האוניברסיטה ואת כלל הציבור ליהנות ממוצגים מרשימים ויפים של טבע ומדע. |
 לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, התקיים ב-23-24.10 (ימי חמישי-שישי) מרוץ העברית הראשון. |
 ביום רביעי 22.10 התקיים בקמפוס אדמונד י' ספרא אירוע ההשקה של תכנית "מורים חוקרים" בהשתתפות נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן ששון, חוקרות וחוקרים מובילים מהפרויקט, ונציגים מעיריית ירושלים וקרן טראמפ. |
 אירוע חגיגי לציון פתיחת שנת הלימודים ביוזמת האוניברסיטה, אגודת הסטודנטים ועיריית ירושלים |
 קבוצת חוקרים בינלאומית בראשות פרופ' דני פורת מהאוניברסיטה העברית הצליחה להדגים לראשונה העברת זרם חשמלי למרחק גדול במולקולות המורכבות מארבעה גדילים של DNA. |
 שלושה חוקרים מן המכון לכימיה - ד"ר רחלי בן-קנז וקשלק, ד"ר רמי פדהצור (גם במכללת הדסה) ופרופ' דוד אבניר, פירסמו לאחרונה מנגנון פעילות נוסף לכסף אנטיבקטריאלי שלא היה מוכר עד כה. |
 במחקר חדש שמתפרסם בימים אלו בעיתון המדעי Current Biology גילו המדענים שזחילת התמנון שונה באופן עקרוני מתנועה של בעלי-חיים אחרים. המדענים הראו שהתמנון יכול לזחול בכל כיוון ובו זמנית להפנות את גופו באופן בלתי תלוי בכיוון הזחילה, למשל לסובב את גופו תוך זחילה על קו ישר. |
 הנסיון להבין את היווצרות הגלקסיות הוא התחום הפעיל ביותר במחקר המודרני בקוסמולוגיה, בדרך להבנת הקשר בין היקום והתפתחות חיים בו. מסתבר שהגלקסיות ביקום המוקדם היו פעילות מאד ויצרו כוכבים חדשים בקצב גבוה. בשלב מסוים הפסיקו הגלקסיות את פעילות יצירת הכוכבים ונעשו ״אדומות ומתות״. |
 ב-20 למאי התקיים בפקולטה יום חדשנות ויזמות שהוא המתכונת החדשה ליום הפקולטה. היום התחלק לשלושה חלקים: בשלב הראשון התקיים כנס שאורגן על ידי חברת יישום בשיתוף הפקולטה בנושא: אנרגיה ואיכות סביבה. |
 האקתון (hack + marathon) הוא מרתון תכנות, המרכז יחד אנשים שמעוניינים להמציא ולהוציא לפועל תוכנה או חידוש שימושי. המשתתפים מגיעים עם רעיון ראשוני ותוך זמן מוקצב צריכים לפתח כלי יישומי ומוגמר. |
 השנה התקיים לראשונה בקמפוס אדמונד י. ספרא שבוע קריירה, בשיתוף אגודת הסטודנטים- שבוע של אירועים פתוחים לסטודנטים ולקהילת האוניברסיטה, שמטרתם לתת למשתתפים כלים להצלחה בעולם התעסוקה. |
 קהילת מלגאי הפוסט דוקטוראט בקמפוס אדמונד י. ספרא מגוונת ובינלאומית. נכון להיום יש בפקולטה למדעי הטבע כ-168 מלגאי פוסט דוקטוראט. כשליש מהם ישראלים, כמעט שליש מהודו, והשליש הנותר מורכב מחוקרים מסין, וממדינות אחרות באסיה, אירופה וארה"ב. |