לניאקאה - "גן עדן עצום" – צביר העל של הגלקסיה שלנו

צוות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים הכולל את פרופ' יהודה הופמן  ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית עסק לאחרונה בחקר מִתְאָרו של צביר-העל המקומי של גלקסיות (הכולל זו שלנו). במאמר שהתפרסם השבוע ב-  NATURE מתואר צביר-העל שמופה על ידי הצוות וזכה לשם "לָנְיָאקֶאָה" (משמעו בשפה הילידית של הוואי:  "גן עדן עצום").
 
סרטון מיוחד שהפיקו אנשי NATURE על המחקר, שבר השבוע את שיא הצפיות של המגזין ועומד על כ-2.6 מיליון!
 
לצפייה לחצו כאן
 
גלקסיות לא מפוזרות בצורה רנדומלית ברחבי היקום, אלא מצטברות בצבירי גלקסיות. הקבוצה המקומית בה אנחנו נמצאים היא צביר קטן של שתי גלקסיות, שביל החלב והאנדרומדה. צבירי גלקסיות מכילים עד אלפי גלקסיות.  צבירי הגלקסיות עצמם מצטברים ויוצרים  “צבירי-על”. התפלגות הגלקסיות במרחב מדמה מעין רשת של קורים - הנראית דומה לרשת קורי עכביש ולרשתות הנוירונים במוח - המשאירה חללים ענקיים חסרי גלקסיות ומתכנסת אל צבירי הגלקסיות הגדולים. הגדרת גודלם והיקפם של “צבירי-על" נשארה פתוחה ומאתגרת.
 
הצוות מציע דרך חדשה להגדיר ולמדוד מבנים עצומים אלה על ידי בחינת השפעתם על מהירותן של גלקסיות. גלקסיה בין שני מבנים כאלה תיקלע לקרב גרביטציה בין צבירי-העל המקיפים אותה, שיקבע את מהירותה וכיוון תזוזתה. בעזרת מיפוי המהירויות של גלקסיות ביקום הקרוב אלינו, הצליח הצוות להגדיר את האזור בחלל עליו "שולטת" כבידתו של כל צביר-על.
 
עבודת הצוות שהתבססה על שילוב של תצפיות חדשות ושיטת החישוב החדשה הביאה לזיהוי ומיפויו של ה-“לניאקאה” כצביר-העל המקומי שעל שפתו אנו שוכנים. קוטרו של לניאקאה הוא כ-500 מיליון שנות-אור ומסתו פי 1017 ממסת השמש. התמונה מראה את ה-“לניאקאה” משתי נקודות מבט שונות ואת שדה המהירות בתוך הצביר-על. האזור הצבוע בכחול מציין את אגן הניקוז שבו קווי הזרימה מתכנסים והוא זה שמגדיר את ה-“לניאקאה”.
 
הצוות כלל את פרופ. ברנט טולי (Brent Tully) מאוניברסיטת הוואי (ארה״ב), פרופ. הלן קורטואה (Helene Courtois ) וד"ר דניאל פומרד (Daniel Pomarede) מצרפת.