פרויקט 'מצילי המזון ירושלים'

שוק קח קח

השוק פעיל באופן קבוע בימי חמישי במהלך תקופת הלימודים. פתיחת השוק בשעה 12:00 עד 14:00 ממול הכניסה הראשית לקמפוס גבעת רם.

 

חברי הקבוצה: עמית גרוסמן, נטע קינד-לרר, דניאלה זלצר, עמרי שרמן, נעה רכס, שרון דלוי ואיתי פלד (כולם חוץ משרון סטודנטים באוניברסיטה העברית)

 

פירוט קצר על המיזם

שליש מהמזון בעולם מתבזבז. 37% מהאוכל בישראל נזרק בשנה האחרונה, שזה 2.5 מיליון טון. לפחות 50% מזה ראוי למאכל.  

אלו הנתונים שהניעו אותם לפעולה.

מטרת המיזם להביא לשינוי תודעתי ביחס לצריכה, מזון וסביבה בירושלים ובישראל בכלל, שיביא להפחתת בזבוז המזון. השינוי יגיע באמצעות שיפור וייעול תשתיות אספקת וצריכת המזון (שינוי בבתים, בשווקים ובמוסדות).

כאשר מזון נזרק לפח, יחד איתו מתבזבזים כל המשאבים שהושקעו בגידולו ואספקתו לצרכן – מים, אדמה, אנרגיה ודשנים. במיוחד לאור משבר התחממות גלובלית,  משאבים אלו הולכים ומדלדלים בכדור הארץ וקיימת חשיבות אדירה להשתמש בהם באופן מושכל ובר קיימא. על כן, לבזבוז המזון ישנן השלכות סביבתיות חמורות. 

קבוצת מצילי המזון ירושלים מעלים מודעות לתופעת בזבוז המזון בפרט, ולקשר בין צרכנות, מזון וסביבה באופן כללי. זאת הם עושים באמצעות חינוך, ארוחות קהילתיות לקהל הרחב על בסיס מזון מוצל (מזון שאחרת היה נזרק), דוכני חלוקת פירות וירקות מוצלים על בסיס שלמי כפי רצונך, סדנאות מעשיות עם בני נוער במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות ולמבוגרים, הרצאות, וקיטרינג חברתי על בסיס אוכל מוצל.

המשאבים הנדרשים לתחזוקת המיזם

המיזם כבר קיים מעל שנה. גיוס הכספים ובניית תוכנית כלכלית כרגע מתמקדת בלפתח את התחומים הבאים:

  • פיתוח הדוכנים 
  • פיתוח מערכי לימוד ותשתיות להעברת סדנאות לבתי ספר ולבני נוער במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות
  • רכישת ציוד (הפעלת הדוכן - עוד שולחנות, מפות וכו', ציוד מטבח מקצועי)
  • פיתוח חומרי הסברה והשראה
  • מציאת מרחב לפעילות קבועה – כמובן שזה לא יממן מקום באופן מלא, אך יקל מאוד על ההתחלה.

 

שיתופי פעולה פנים אוניברסיטאיים שהמיזם מקים

כבר כחודשיים שפעם בשבוע פועל דוכן חלוקה של פירות וירקות מוצלים בקמפוס גבעת רם על בסיס שלמי כפי רצונך. מוקדם בבוקר המתנדבים מלקטים את המזון מהשוק הסיטונאי – פירות וירקות שאחרת לא היה נעשה בהם שימוש – ואחר כך הדוכן פעיל בשעות הצהריים. מלבד החלוקה עצמה, אנו משתמשים בחומרי הסברה והשראה (פלאיירים ובאנרים) על התופעה ועל הפרויקט, והפעילים שלנו באינטרקציה עם כל האנשים שבאים לדוכן. אנשים מסתקרנים, שואלים שאלות ונוצר שיח על הסוגיה. אפשר לקחת כל כמות, ולשלם כמה שרוצים. הדוכן מהווה הצלחה אדירה שמתבטאת בשיח הרב שנוצר, בהתעניינות, בהצטרפות של אנשים למעגל הפעילים של המיזם ובכך שכל הפירות והירקות נלקחים. בתחילת ינואר יוקם דוכן גם בקמפוס הר הצופים ולספרייה בואדי ג'וז (שתהיה מופעלת על ידי סטודנטים פלסטינים שמקבלים מלגה). בהר הצופים יפעל הדוכן במהלך ההפסקה הפעילה של ימי שני בצהריים.

 

תכנית עבודה לשנת 2020

החל מחודש ינואר ועד יוני יפעל דוכן חלוקה בקמפוס גבעת רם, קמפוס הר הצופים ובואדי ג'וז (עם אפשרות למיקומים נוספים). החל מחודש מרץ יועברו פעילויות לנוער פעם בשבועיים (בתי ספר, תנועות נוער, מכינות, חוגי סיירות). בנוסף, בינואר תתקיים פעילות ל'כאן זה לא אולפן', ותושקע הרבה עבודה בהתבססות בצוותי העבודה השונים של הפרויקט.

פברואר – אירוע טו בשבט, סדנא לבית ספר מהגליל, השתתפות בשאון חורף.

מרץ – אירוע פורים ענק, אירוע למתנדבים.

אפריל – אירוע פסח, אירוע במסגרת ברוטינה.

מאי – אירוע שבועות, אירוע ברוטינה.

יוני – אירוע פתיחת קיץ

מלבד האירועים והפעילויות הללו,המיזם יעבוד בעוד מספר מישורים:

איחוד עם מוסללה – לפעול כגוף עצמאי תחת עמותת מוסללה. השקעת זמן במיסוד שיתוף הפעולה ובניית מודל ארגוני.

  • יצירת מאגר תוכן: מידע על מערכת המזון – בזבוז וסיפור רחב
  • פיתוח מערך הסברה בשטח (מילולית וכתובה)
  • פיתוח מערכי לימוד
  • שת"פ עם עסקים
  • שת"פ עם עמותות וארגונים לשם התרחבות וחיזוק
  • קשרים עם גופי חינוך
  • יצירת קשר מסודר עם העירייה
  • קשרים מסודרים עם מנהלים קהילתיים וגינות העיר
  • מציאת בית קבוע ארוך ו/או קצר טווח: מטבח,אחסון, מפגש
  • מודל כלכלי מקיים: יצירת תשתית כלכלית שתאפשר פיתוח והתרחבות
  • יצירת תשתית איסוף מזון מבוססת
  • לתחזק שיווק שוטף ואטרקטיבי דרך דף הפייסבוק והאינסטגרם, קבוצות הוואטסאפ, הניוזלטר ועוד
  • הגדלת מאגר המתנדבים, שימור וטיפוח לפעילים הקיימים

 

תרומת המיזם לסביבה (הרחבה בהמשך)

 מעבר לטונות של ירקות ופירות שכבר נצלו,המיזם מסתכל על התמונה הגדולה, על מערכת המזון בכללותה. מטרת העל של המיזם היא להפחית למינימום את בזבוז המזון ובכך לצמצם את המפגעים הסביבתיים הנלווים לתופעה. גידול וייצור המזון שאנו אוכלים הינו בעל השפעות סביבתיות משמעותיות ביותר. השימוש בקרקע, בדשנים ובקוטלי מזיקים הינו בעל פוטנציאל לסיכון המים, החי, הצומח והסביבה. 20% מפליטות גזי החממה בעולם נובעים משרשרת הערך של גידול מזון, ייצורו והפצתו. בנוסף, פינוי עודפי המזון והטמנתם כרוכים בעלויות סביבתיות נוספות. ממצאי דו"ח אובדן והצלת המזון של לקט לשנת 2018 מראים כי אובדן המזון בצריכה הביתית של משקי הבית בישראל הסתכם בכ-880 אלף טון מזון. הפחתת בזבוז המזון במשק הבית לבדו יביא לחסכון במשאבים כמו מים, אנרגיה אדמה ודשנים שהיו נדרשים לייצור של מזון נוסף. לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות הנובעות מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, עומס על הכבישים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה וזיהום הקרקע. הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה שעוצמת השפעתו על התחממות כדור הארץ גדולה פי 25 מזו של פחמן דו חמצני. 

על פי ממצאי דו״ח אובדן המזון לשנת 2018, 880 אלף טון של פסולת מזון ביתית נשלחה להטמנה וגרמה לתוספת של 280 אלף נסיעות בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר, גודש בכבישים, מפגעי רעש ותאונות. 

זמן התחלת המיזם: נובמבר 2018

זמן סיום המיזם: כרגע בונים את הפרויקט כך שיתקיים ויוכל להמשיך לפעול עד שמטרתו תהיה מושגת - בזבוז מזון יופחת למינימום - אפילו בעשרות השנים הקרובות, וימשיך ליצור שינוי תפיסתי בחברה.