כוכבים מאסיביים מסיימים את חייהם בפיצוץ הנקרא סופרנובה. הבנת התהליכים שעובר הכוכב בשלבים האחרונים בחייו, המובילים לסופרנובה, והבנת תהליך הפיצוץ עצמו, הן חלק מהשאלות המרכזיות בתחום האסטרופיזיקה. העובדה שאין אנו יודעים מראש מתי ואיפה הולך להתרחש פיצוץ שכזה מקשה עוד יותר על חקר תופעה זו. עם זאת, כיום יש ביכולתנו לגלות מספר גדול של סופרנובות כל לילה באמצעות פרוייקטים יעודיים שונים. יכולת הגילוי השתפרה מאד בשנים האחרונות וכיום ביכולתנו לגלות סופרנובות מספר שעות בלבד לאחר הפיצוץ!

סופרנובה SN2013fs התגלתה על ידי פרוייקט חיפוש הסופרנובות על של פלומר (Palomar Transient Factory) שלוש שעות לאחר הפיצוץ. הגילוי המוקדם איפשר לאסוף מידע נוסף עם טלסקופים מתקדמים כגון הטלסקופ האופטי על שם קק שסיפק ספקטרומים לאורך מספר שעות לאחר הגילוי. הספקטרומים המוקדמים הללו חשפו כי את קיומו של גז בצפיפות מאד גבוהה הנמצא קרוב מאד לסופרנובה (10^15 ס״מ) וייונן על ידי הבזק האור מהפיצוץ עצמו. החתימות הספקטרליות של הגז נעלמו מספר ימים לאחר הגילוי, מה שמוביל למסקנה שמסביב לסופרנובה קיימת קליפה דקה וצפופה של גז הנסחפת לחלוטין לאחר מספר ימים על ידי החומר המועף בפיצוץ. תצפיות רדיו מאוחרות, איששו את הסברה שאכן מדובר בקליפה דקה, אך מאסיבית, של חומר מסביב לסופרנובה.

כוכבים מאסיביים מאבדים מסה לאורך חייהם, מה שמעשיר את סביבתם הקרובה בגז בצפיפות נמוכה. גילוי קליפת גז צפופה כל כך בקרבת הכוכב שהתפוצץ חושפת אם כך שכוכבים מאסיביים עוברים תהליכים דינאמיים הגורמים לכוכבים להשיל חומר רב מעלייהם בבת אחת במהלך השנה האחרונה לחייהם. תהליכים דינאמיים אלו עדיין לא מובנים לחלוטין וישנן מספר תיאוריות בנושא. הבנת תהליכים אלו היא קריטית להבנת התהליכים המתרחשים בכוכבים ״גוססים״ המובילים לסופרנובה.

תוצאות מחקר זה התפרסמו לאחרונה במאמר במגזין Nature (המאמר נכתב על ידי צוות חוקרים מאוניברסטאות שונות בארץ ובעולם בהובלתו של ד״ר עופר ירון ממכון וייצמן ובשיתוף פעולה עם ד״ר אסף חרש מהאוניברסיטה העברית).