עונת החורף הנוכחית נראית קצרה במיוחד ועל אף השבוע הגשום האחרון, כמות המשקעים נמוכה משמעותית מהממוצע העונתי - כשהטמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע לתקופה. במחקר חדש, שנערך בהובלת ד"ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' יואכים פינטו ומרסל וודלר, חוקרי המכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה, נמצא כי הקיץ הישראלי בשנים הקרובות יכלול גלי חום קיצוניים, שיהיו תכופים יותר פי 7 וארוכים יותר פי 3 בהשוואה להיום. לפי הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת המוביל Science of the Total Environment, גלי החום עלולים אף להוביל לזינוק בתמותה הישירה העודפת של בני אדם עד פי 10 בממוצע שנתי.

מאז החלה המהפכה התעשייתית, העולם כבר הספיק להתחמם ב-1.1 מעלות, מה שמגביר את מספר אירועי מזג האוויר הקיצוניים ואת עוצמתם, כגון גלי חום, שיטפונות, בצורות וסופות. מחקרים רבים כבר הוכיחו כי הגורם המרכזי לכך הוא שינויי האקלים, כאשר ההנחה הרווחת היא שפעילות האדם מעלה משמעותית את ריכוז גזי החממה באטמוספירה. "התסמינים מורגשים כבר היום בכל העולם, ובאזור ישראל בפרט, עם המחסור בימי גשם והריבוי היוצא דופן בימי שמש", מסביר ד"ר הוכמן, קלימטולוג בכיר באוניברסיטה העברית. "בעתיד הקרוב מגמה זו עשויה לגדול, ולכן בדקנו כיצד התהליכים האלה ישפיעו על השכיחות, העוצמה, ואורך גלי החום בקיץ הישראלי – כמו גם על רמות התמותה בישראל".

לטענת צוות המחקר, הממשלות באזור הים התיכון, כמו גם ממשלת ישראל, חייבות לשנות מדיניות ולהשקיע מאמצים גדולים יותר בניטור והתמודדות עם אירועי מזג האוויר קיצוני, בדגש על גלי חום ממושכים ומסכני חיים. "אנו מאמינים שיש לפתוח את נתוני הבריאות לקהילה המדעית כדי שנוכל להמשיך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין האקדמיה לבין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר", מסכם ד"ר הוכמן.