מחקר חדש מראה מתאם בין טלומרים ארוכים לפוריות של נשים  בשנות הארבעים לחייהן.
מחקר זה מציע שאורך הטלומרים בדם יוכל להוות סמן ביולוגי (biomarker) קל למדידה לאיכותן של ביציות ולסיכוי להרות בגיל מבוגר, וכך לעזור בתכנון משפחה לנשים הבוחרות לשלב קריירה תובענית עם חיי משפחה.

באדיבות ד"ר ג'ניה מיכאלי מהמרכז הרפואי שערי צדק ופרופ' דודי צפתי מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים.

הטלומרים הינם מבנים חיוניים, השומרים על קצות הכרומוזומים מפני איחוי או עיכול, שומרים על יציבות הגנום ומגינים מפני אובדן של מטען תורשתי חשוב.
כאשר מתקצרים הטלומרים מתחת לאורך קריטי, הם עוצרים את חלוקות התא וכך מונעים סרטן, אך גם תורמים להזדקנות.   אמנם אין הוכחה ישירה לקשר בין אורך הטלומרים לאורך החיים, אבל טלומרים קצרים מהממוצע נמצאו במחלות תורשתיות בעלות מאפיינים של זקנה מוקדמת, כמו גם במצבים של לחץ נפשי ממושך ובמחלות הקשורות בזקנה, כגון מחלות ניוון של מערכת העצבים, מחלות לב, סכרת ותפקוד לקוי של מערכת החיסון.

הזדקנות מערכת הרבייה הנשית הינה ייחודית, מכיוון שלאחר גיל 43 הריונות טבעיים הינם נדירים. אולם נשים שהרו באופן טבעי וילדו ילדים בריאים בגילאים מאוחרים זוכות גם (באופן סטטיסטי) לאריכות ימים יוצאת דופן. לפיכך, החלטנו לבחון האם אורך הטלומרים יכול להסביר את הקשר בין פוריות טבעית ממושכת בגיל מבוגר ואריכות ימים.

לשם כך ערכה דר' ג'ניה מיכאלי מן המרכז הרפואי שערי צדק, בעזרתן של תלמידת המחקר ריהאם סמום והסטודנטית לתואר בוגר נועה צרויה, מחקר במעבדתו של פרופ' דודי צפתי, בו נבדקו אורכי הטלומרים בתאי הדם הלבנים בקרב שתי קבוצות נשים בגילאים של 43-48 שנים:

1.  30 נשים אשר הרו באופן טבעי וילדו ילדים בריאים בגילאים אלה.
2. 30  נשים שהיו פוריות בעברן, אך לא הצליחו להרות למרות שלא מנעו הריון לאחר גיל 41.

מצאנו כי אורך הטלומרים בקרב קבוצת היולדות היה ארוך משמעותית (ב 500 בסיסים בממוצע) מאלה של נשים שלא ילדו. תוצאה עוד יותר מדהימה התקבלה בקרב הנשים מאותן קבוצות, שהיו להן עד 9 ילדים ולא יותר. בין תת-קבוצות אלה נמצא הבדל דרמטי של מעל 1000 בסיסים בממוצע בין הנשים הפוריות לאלו שלא הצליחו להרות בגיל מאוחר!

באמצעות מדידה חוזרת של אורך טלומרים בהפרשי זמן של כ-6 חודשים מהלידה, שללנו אפשרות של השפעה של הריון או לידה הסמוכים למדידה על אורך הטלומרים באישה.
בנוסף, באמצעות מדידת אורך טלומרים בנשים צעירות יותר (בנות 30-35 שנים) אשר ילדו ילד ראשון בהשוואה לנשים באותה קבוצת גיל שילדו מעל 6 ילדים, הדגמנו ללא כל ספק כי אורך הטלומרים אינו מושפע ממספר הלידות שחוותה האישה בעברה.
מחקר של קבוצת חוקרים נוספת במרכז הרפואי שערי צדק, גם הוא בהשתתפות דר׳ ג׳ניה מיכאלי, הדגים כי העתודה השחלתית (מספר הביציות שנותרו), אשר באה לידי ביטוי ברמות זהות של הורמון ה-AMH (הורמון המופרש מזקיקים קטנים בשחלה, הנמצאים בשלבי התפתחות ראשונים), זהה בקרב שתי הקבוצות (Rotshenker-Olshinka K, Michaeli J, et al. – התקבל לפרסום- RMBO).

ממצאים אלה מעידים כי טלומרים ארוכים מאפיינים נשים בעלות תכונה של פוריות  ממושכת בגיל מאוחר, ומציעים כי אורך הטלומרים יכול לשמש סמן ביולוגי לאיכות הביציות, שהינה הגורם המגביל פוריות בגיל מבוגר, ולא מספר הביציות.
כיום לא קיים סמן ביולוגי היכול להעיד על איכותן של ביציות. לפיכך, תגלית זו הינה בעלת חשיבות רבה בחקר הפוריות בכלל, ובחקר הזדקנות מערכת הרבייה הנשית בפרט, והבנת תפקיד הטלומרים בתהליך.

קיראו את המאמר - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8834216/