כדי ללמוד את ההבדל בין הגיים, דוברי השפות צריכים לשבור את התבניות שהם בנו בינקותם - שמקטלגות הגיים שאין ביניהם הבדל משמעותי בשפת האם שלהם ■ אבל תינוקות בני כמה חודשים מצליחים לעשות זאת טוב יותר מהוריהם

לדוברי עברית שפת אם לעתים נראה מוזר שדוברי ערבית, לפעמים גם כאלה שדוברים עברית באופן רהוט, לעתים מתבלבלים בין פ' דגושה (P) ל-ב' דגושה (B) במהלך שיחה בעברית. ואולם גם דוברי עברית שפת אם מתנהגים באותו אופן עם ערבית - כשהם ישמעו את צמד המילים "חסן נסראללה" (גם אם הם נאמרו על ידי דוברי ערבית שפת אם), רובם לא ישימו לב להבדל כלשהו בין שני ה-ס'. אלא שבערבית יש ביניהן הבדל מהותי. הראשונה היא "סין", שמקבילה ל-ס' העברית, אבל השנייה היא "צאד", אות נחצית שלא קיימת בעברית, בדיוק כפי ש-P לא קיימת בערבית.

אנחנו לא יכולים להבדיל בין הגיים דומים אם אין ביניהם הבחנה בשפה שלנו. ואם יש הגה מסוים שלא קיים בשפה שלנו, "נקטלג" אותו ביחד עם הגה אחר שדומה לו וכן קיים. עם זאת, אנחנו לא נולדים כך. אנחנו לומדים את שפת אימנו מינקות - התינוק יכול ללמוד עברית או ערבית כשפת אם, וזה ישפיע על השאלה האם הוא יידע להבדיל בין P ל-B. אז מה קורה במוח של תינוקות?

להמשך קריאת הכתבה.