זיהוי פרופיל ייחודי של מולקולות miRNA המשפיעות על המערכת הכולינרגית בדמן של נשים חולות פיברומיאלגיה – אפשרויות חדשות לאבחון מדוייק ולפיתוח טיפולים חדשים.

באדיבות פרופ' חרמונה שורק מן המחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים.

תסמונת פיברומיאלגיה משפיעה על מיליוני חולים ברחבי העולם, בעיקר נשים, וגורמת כאב כרוני ותסמינים נלווים כגון עייפות ומצב רוח מדוכא. למרות מחקר אינטנסיבי ורב-תחומי, נותרו המנגנונים הפתולוגיים הבסיסיים בלתי ברורים. בהיעדר סמנים ביולוגיים ייחודיים (למשל מדגימות דם) היכולים לשמש לאבחון וקביעת פרוגנוזה, מציאת טיפול יעיל הינה מאתגרת.

במחקר שביצענו לאחרונה בשיתוף עם קבוצתה של פרופ' נורקן אוציילר מגרמניה ובתמיכת מערך המחקר הממשלתי שם הראינו כי מגוון מולקולות RNA קצרות (microRNA - miRs) בדמן של נשים חולות פיברומיאלגיה נבדל מהמגוון של מולקולות אלה בקרב נשים בריאות. בנוסף, הראינו כי מגוון miRs ייחודי זה לא הופיע בקבוצה מקבילה של נשים החולות במחלת פרקינסון, שהינה מחלה כרונית נוספת, שגם החולים בה סובלים מכאב.

מולקולות MiRs משבשות את התרגום של מולקולות RNA שליח (mRNA) למולקולות חלבון. המחקר הנוכחי הראה מעורבות מיוחדת של miRs ספציפיים, המדכאים מולקולות mRNA המקודדות למגוון חלבונים הקשורים לאיתות אצטילכולין (מולקולה קטנה המשמשת לתקשורת בין תאים) בקרב חולות פיברומיאלגיה.

איתות אצטילכולין מווסת (בין השאר) את האופן בו מתנהגים תאי המערכת החיסון, והדרך בה הם מקיימים אינטראקציה זה עם זה ועם הגוף כולו. מחקרים שונים מצביעים על מעורבותם של תאי מערכת החיסון ושל תהליכים אוטואימוניים לפחות בתת-קבוצה של חולי פיברומיאלגיה.

המחקר הנוכחי מרחיב את הידוע בהקשר זה , ומצביע על שינוי בביטוי miRs ומולקולות ה- mRNA המושפעות על-ידם בתאי מערכת החיסון בדם. שינויים ייחודיים אלה מביאים בין השאר לירידה בכמות הקולטנים של חלבון עצם מורפוגני 2 (BMPR2) והחלבון interleukin 6 signal transducer (IL6ST) בדמם של חולי פיברומיאלגיה.

בעתיד, עשויות רמות הביטוי של miRs שהתגלו בעבודה זו לשמש כסמנים ביולוגיים בדם לאבחון פיברומיאלגיה ולהתאמה נכונה יותר של תרופות המשמשות בטיפול במחלה, כגון אמיטריפטילין הפועל כחומר אנטי-כולינרגי.

את המחקר הוביל תלמיד המחקר כריסטוף אורבאכר, בשיתוף עם תלמידי המחקר שני ואקנין ואחרים ממעבדתנו. קריסטוף לוקח חלק פעיל בישיבות המעבדה השבועיות בירושלים באמצעות ״זום״. השיתוף הבינלאומי הרציף באמצעות רשת ״זום״ הועיל במיוחד להצלחת הפרויקט בעידן מגבלות הקורונה.

קיראו את המאמר  https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9031252/