מחקר, בהובלת האוניברסיטה העברית, מציג שיטת ניתוח חדשנית של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע בוויסות האקלים וההתחממות הגלובלית. אז מה ייחודי במפרץ אילת?

מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.

החוקרים הסבירו כי באוקיינוסים ברחבי העולם מתקיים תהליך ייחודי של ספיגת גזי חממה וסילוקם מהאטמוספירה לקרקעית הים, המווסת את אקלים כדור הארץ ומקל על ההתחממות הגלובלית. במסגרת התהליך, המכונה "המשאבה הביולוגית", הפחמן הגזי הופך בתהליך הפוטוסינתיזה לחומר אורגני מוצק ששוקע לקרקעית האוקיינוס ומסולק מהמערכת האקולוגית. אולם, מחקרי עבר מצאו כי במהלך שקיעתו, 99% מתמוסס חזרה למים וחוזר לאטמוספירה – מה שמבטל במידה רבה את התהליך.

פרופ' טורפשטיין הסביר כי "הוכח שככל שטמפרטורת המים גבוהה יותר, כך התמוססותו וחזרתו של הפחמן לאטמוספרה מהירה יותר. בעקבות ההתחממות הגלובלית, ייתכן שיעילות המשאבה הביולוגית תפחת דרסטית כי טמפרטורות המים יעלו עוד יותר והדבר יגרום להתדרדרות נוספת באקלים".

לקריאה נוספת באתר ynet