התמעטות גשמים, עלייה בטמפרטורות באזורנו ו"חורפים קיציים" תואמים למודלים על העתיד האקלימי של אזורנו, אך מדוע כל זה קורה? מחקר חדש קושר בין שינויים שנצפו בדגימות מעומק ים המלח לשינויים שחלו בזרמי האוקיינוס האטלנטי לאורך התקופות

שינויים שכאלה נמדדים גם היום. הם מיוחסים בעיקר להיחלשות ה-AMOC - זרם ההתהפכות הצפון אטלנטי (Atlantic meridional overturning circulation). זהו זרם שמעלה מים חמים מהאזורים הטרופיים לצפון האוקיינוס ומוריד מים קרים דרומה דרך חופי צפון אמריקה. אפשר לראות בו מעין מנוע ענק שמפזר את החום בכדור הארץ. בזכות ה-AMOC, צפון אירופה לא קופאת ואילו אפריקה ודרום אמריקה נהנות ממשקעים וממזג אוויר נוח יותר. יחד עם זאת, בתקופות של התחממות, קרחוני הצפון מתמוססים ומשבשים את פעילות המנוע. "ההתמוססות גורמת לכך שנוצרת שכבה של מים מתוקים וקרים מעל המים היותר מלוחים וחמים. זה מפר את הזרמים וברגע שזה קורה נגרם שינוי אקלימי עולמי", מסביר פרופ' מוטי שטיין, גיאולוג מהאוניברסיטה העברית, שהיה שותף למחקר.

למאמר המלא