הסיפור מאחורי פרס הרקטור המיוחד לשנת הלימודים תש"ף: סיפור על אנשים ומחשבים, שהתחיל לפני 20 שנה

השנה ניתן פרס רקטור מיוחד לחברי צוות טכנולוגיות הוראה , שפועלים במסגרת מספר יחידות מרכזיות באוניברסיטה:

מהאגף למחשוב, תקשורת ומידע: יהבי בורבין, דליה אלב בן-שטרית, ושלומי ונטורה

מהיחידה להוראה ולמידה (יה"ל): אייל בן-חור, יוחאי עופרן, ויויאנה רגב, אפרת פירסט, מיכל רמות, מיכל שודל ורועי שנהר

מצוות הסיסטם בבית-הספר למדעי המחשב: אלי לוי, תמר קליין ורותם קקון.

 

זו הפעם הראשונה שבה פרס הרקטור, שבד"כ ניתן לסטודנטים ולחברי סגל אקדמי בלבד, הוענק לצוות טכני ומנהלי של האוניברסיטה. הפרס ניתן לצוות על עבודת מופת בזמן  מגפת הקורונה, אבל סיפור העלילה שהוביל להענקת הפרס התחיל הרבה לפני כן.

אבל נתחיל בכל זאת מהסוף: מרץ 2020, שבוע לפני תחילת סמסטר ב' תש"ף. הקורונה מתפשטת בארץ בקצב מואץ, האפשרות של סגר מתחילה לרחף באוויר, והאוניברסיטה נדרשת לעבור - בהתראה בלתי אפשרית בעליל - להוראה מקוונת, וכפי שמסתבר בהמשך – להמשיך ללמד בצורה זו גם במהלך סמסטר א' תשפ"א. המהלך חייב את המרצים והסטודנטים להתרגל לצורת הוראה ולמידה מסוג שלא הכירו. מאחורי הקלעים עבד צוות מסור ומקצועי של עובדים, במגוון תחומים של מחשוב, טכנו-פדגוגיה וניהול ההוראה. בזכות העבודה יוצאת הדופן של הצוות, ההוראה המקוונת הפכה לסיפור של הצלחה.

אבל חשוב לדעת: האפשרות לעבור להוראה מקוונת לא נוצרה בן לילה; ההתקדמות לכיוון הוראה מקוונת החלה זמן רב קודם לכן, הרבה לפני שהקורונה הופיעה בחיינו. זהו סיפורה המופלא של התפתחות ההוראה באוניברסיטה העברית, וסיפורם של האנשים שמאחורי הקלעים.

"בראשית שנות ה-2000, רשות המחשוב תמכה בעיקר מערכות הליבה של תקשורת, כספים וכו', וכל פקולטה באוניברסיטה טיפלה באתגרי ההוראה שלה באופן עצמאי ונפרד משאר הפקולטאות", מספר פרופ' רועי שנהר, יו"ר ועדת ההיגוי של ההוראה הממוחשבת באוניברסיטה, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע. "כשהקמנו את צוות ההיגוי לטכנולוגיות הוראה בשנת 2017 החלטנו שהשגת המטרות של הוראה מתקדמת דורשת התנהלות אחידה שניתן לתמוך בה באופן מרכזי, ויתרה מכך - שיתוף פעולה מלא בין שלושת  הזרועות: האקדמית, הטכנולוגית והמנהלית. יצרנו סטנדרט עבודה חדש של שיח פתוח ועזרה הדדית בין כל הגורמים, שאפשרה להנחיל שיטות התנהלות וכלי הוראה חדשניים לכלל יחידות האוניברסיטה, להדריך את הסגל בשימוש בהן ולספק תמיכה. מעבר לשכלול המתמשך של מערכת המוודל האוניברסיטאית, הכלים הראשונים שהכנסנו הם אמצעי הצבעה מקוונת ובדיקה ממוחשבת של בחינות סרוקות, שהתחילו מהפכה בשימוש באמצעים ממוחשבים להעברת קורסים."

כשאלי לוי, מנהל יחידת המחשב של הפקולטה להנדסה, נכנס לתפקידו, החזון שלו היה של הוראה שמשתמשת בצורה מושכלת בטכנולוגיות ממוחשבות כדי להשיג למידה יותר אפקטיבית. מספר שנים לפני כן הוטמעה מערכת המוודל בכלל הפקולטאות, והחליפה את מערכות הלמידה המקוונת השונות שהיו בשימוש ברחבי האוניברסיטה. מערכת המוודל מנוהלת ע"י הגב' חנה סלוצקין, שהפכה לעמוד תווך בהוראה הממוחשבת באוניברסיטה. חנה פיתחה אין ספור כלים ופיתוחים לטובת חברות וחברי הסגל באוניברסיטה, והובילה את מערכת המוודל של האוניברסיטה העברית להיות אחת מהמערכות המפותחות ביותר באקדמיה בארץ. ויויאנה רגב, מתאמת המחשוב של הפקולטה באותם ימים (והיום חברה ביה"ל), שיזמה את פיתוחן והטמעתן של מספר מערכות מחשוב באוניברסיטה, פיתחה יחד עם חנה כבר לפני כעשור מיזם ייחודי למבחנים מקוונים בקורסים מרובי משתתפים, שאותם יזם פרופ' נתן פלדור, סגן הדיקן להוראה של הפקולטה דאז. למים נזרקו ארבעה מרצים שהסכימו לקיים בחינה מקוונת בקורסים שלהם; אחד מהם היה פרופ' רועי שנהר.

כשהקורונה התחילה להתפשט בארץ במרץ 2020, היה ברור שנדרשים צעדים קיצוניים כדי להיערך במהירות למצב החדש. שבוע לפני תחילת סמסטר ב' תש"ף, ההנהלה כינסה פגישת חרום עם הדיקנים, ראש היחידה להוראה ולמידה (פרופ' אהרון פלמון) וראש אגף המחשוב (אשר רוטקופ), שבה הוחלט לדחות את תחילת הסמסטר בשבוע על מנת לתת זמן להתארגנות. המשימה הראשונה שהוטלה על הצוות הייתה לבנות תשתיות מתאימות לביצוע הוראה מקוונת. שלומי ונטורה מאגף המחשוב בחר בתוכנת זום להעברה מקוונת של הרצאות ובתוכנת פנופטו לניהול מערך ההקלטות, פתח רישיונות משתמש לכלל עובדי האוניברסיטה בשתי התוכנות ו"תפר" את הממשקים ביניהן. תמר קליין מצוות הסיסטם בנתה במקביל פרויקט מרשים בשדרוג שרתי המוודל באוניברסיטה, שאיפשר למערכת המוודל להתנהל ללא נפילות גם כאשר יותר מ-21,000 סטודנטים משתמשים בה במקביל. הצוות עבד מסביב לשעון באותם ימים, כי היה ברור שלכל שגיאה פעוטה תהיה השלכה רוחבית על התנהלות של מאות קורסים ופגיעה ישירה בסטודנטים.

במקביל לשדרוג התשתיות, יוחאי עופרן ואייל בן-חור (שבינתיים הפך לד"ר בביולוגיה) מהיחידה להוראה ולמידה עסקו בכתיבה אינטנסיבית של מדריכי שימוש והפעלה עבור סגל המרצים והסטודנטים, תוך כדי תמיכה טלפונית לפניות שהתחילו לזרום. במקביל, רותם קקון מצוות הסיסטם יצרה מדריכי וידאו מוקלטים. צוות המדריכות הפדגוגיות של יה"ל, ד"ר מיכל שודל וד"ר אפרת פירסט, בשיתוף עם ראש היחידה להוראה מקוונת, ד"ר מיכל רמות, יצרו אתר להכוונה פדגוגית שדרכו המרצים יכלו לקבל עצות שימושיות ולבקש ייעוץ פדגוגי אישי. שכרנו את שירותיו של בועז מרמלשטיין, שהעביר במשך השבוע שלפני תחילת הסמסטר 3 הדרכות כל יום על השימוש בזום ובפנופטו, שבהן השתתפו מעל 3,500 חברי סגל בכיר וזוטר. "להעביר מעל אלף חברי סגל, שחלקם בעלי אוריינות טכנולוגית לא גבוהה, להעברה מקוונת של קורסים תוך כדי תפעול של 3 מערכות מחשוב שונות זה אתגר לא פשוט: כל כפתור שלא מצליחים למצוא אותו יכול להיות לגרום לביטול של הרצאה או לאובדן של הקלטה, ולתסכול של המרצה והסטודנטים". מערכת המוודל, שהשימוש בה היה "שטוח" למדי לפני הקורונה, הפכה למערכת מרכזית, וסגל המרצים יצר בה מטלות חדשות על סמך פיתוחים שנבנו קודם לכן. ההוראה הממוחשבת עלתה לעדיפות עליונה בסדר היום של האוניברסיטה העברית. "באותה תקופה קמנו כל בוקר לעוד יום של מלחמה, שנוהלה דרך אימייל, וואטסאפ וטלפון. זה היה שילוב של חדוות יצירה וחוסר שינה... אבל בעיקר שמחה על ההתגייסות ועל שיתוף פעולה נדיר למטרה השגת משותפת" משתף פרופ' רועי שנהר.

לאחר שבועיים של התארגנות מאומצת התחיל הסמסטר. התרגשות גדולה; רגע של שקט, שבו הצוות מביט בציפיה דרוכה לבאות... השיעורים של הקורסים הראשונים מתחילים להתבצע בצורה מקוונת – לראשונה בתולדות האוניברסיטה, וכמעט ללא תקלות מערכת. אבל האתגר האמיתי היה התמיכה בסטודנטים ובסגל המרצים: בשבוע הראשון, אנשי מחלקת התמיכה של אגף המחשוב בניהול דליה אלב בן-שטרית הוצפו במספר שיא של 600 פניות ביום!

לאחר הגל הראשוני של הרצאות, כולם פרשו לחופשת הפסח, אבל הצוות פנה מיד להתמודד עם המשימות שהמתינו מעבר לפינה: הכשרת הסגל על שימושים מתקדמים במוודל, הגשת מטלות מקוונות דרך המודל, ואתגר האתגרים: ניהול המבחנים מרחוק. המבחנים המקוונים היו אתגר מיוחד בגלל הקושי בביצוע פיקוח מרחוק והרצון להימנע מחדירה בלתי מידתית לפרטיות של הסטודנטים. בסמסטר הקורונה הראשון (סמסטר ב' תש"ף) התקבלה ההחלטה שלא לתת ציון מספרי אלא עובר/נכשל, אבל בסמסטר א' תשפ"א כבר לא היתה ברירה אלא לתת ציונים מספריים. גם אתגר ההוראה בסמסטר זה עלה מדרגה, כי אחרי סמסטר מוצלח ראשון שהועבר ב"תנאי קרב" נוצרה ציפיה להעברת קורסים שמותאמת יותר להוראה מקוונת מרחוק. בנוסף, זה היה סמסטר א', שכלל דור חדש של סטודנטים שהתחיל ללמוד בשנה א' מבלי להכיר הוראה אחרת (ומבלי לבקר בגבעת רם...!). במהלך הקיץ שלמפני הסמסטר, המדריכות הפדגוגיות של יה"ל, ד"ר מיכל שודל וד"ר אפרת פירסט, יצרו והעבירו לכלל סגל המרצים את הסדנה הפדגוגית "יותר מזום", שלימדה את הסגל על הקוגניציה של הלמידה, הסבירה עקרונות פדגוגיים וסיפקה טיפים חשובים. הסדנה הועברה כקורס מקוון, שבו המרצים הם הסטודנטים (כולל הגשת תרגילים חובה!), ומרצות ומרצים רבים קיבלו ממנה השראה להעברת הקורסים שלהם. במקביל, הפקולטה גייסה את הדוקטורנטים יעל ברוך, אנאל אנג'ל ועופר פיליבה שישמשו כעוזרי הוראה מקוונת פקולטאיים ויסייעו למרצים עם האתגרים של השימוש במוודל ליצירת תרגילים ומטלות ובמערכת המוודל של הבחינות. נאוה מרסיאנו, מנהלת שירותי הוראה ובחינות של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ארגנה את צוות המשגיחים של כל בחינה, פתחה חדרי זום וקבוצות וואטסאפ משותפות להם ולסגל הקורס, ריכזה את מתאמי המחשוב למענה טכנולוגי בזמן הבחינה, וליוותה כל בחינה באופן אישי, מיום ראשון ועד יום ששי.

הסמסטר שעכשיו מסתיים זימן את האתגר החדש של למידה מקבילה: העברת הרצאה לסטודנטים באולם ובמקביל לסטודנטים בבית, תוך כדי שידור חי דרך פנופטו. ירון בללתי, מתאם המחשוב של הפקולטה, יחד עם שלומי ונטורה מאגף המחשוב צוות המולטימדיה של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע בניהולו של אמירן בכורי, הכינו כיתות רבות לביצוע שידורים חיים בתזמון אוטומטי לפי השנתון, שהקלו את ניהול ההרצאה על המרצים ואפשרו לסטודנטים לקבל את ההרצאות בזמן.

למרות שנראה שבסמסטר האחרון החיים האוניברסיטאיים חזרו למסלולם, צוות טכנולוגיות ההוראה לא שוקט על השמרים. הקורונה שינתה את דרכי ההוראה באוניברסיטה בכלל ובפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע בפרט, הציבה את ההוראה במשך שלושה סמסטרים בסדר העדיפות הגבוה ביותר של כלל חברי הסגל, והובילה להתקדמות בשיטות הוראה, שלפי הערכות שונות היתה דורשת שני עשורים כדי להתרחש לולא הקורונה. האוניברסיטה רואה את ההוראה המקוונת וההוראה בכלל באופן אחר, והכוונה היא למנף את ההישגים שהושגו.