תוכניות בנייה אגרסיביות שמוחקות שטחים ירוקים נרחבים ללא בקרה, שכונות חדשות על גבי תופעות טבע ייחודיות, כריתת עצים נרחבת למרות מחאות התושבים והתנהלות תכנונית שתקועה בימי השלטון הירדני: מדוע ערכי הטבע ביהודה ושומרון נרמסים תחת אינטרסים שונים, ומהי הסיבה שיכולת הציבור להשפיע על כך שואפת לאפס?

בעפרה נרכשה על ידי הקופה הלאומית לבניין ארץ ישראל (מיזם שמטרתו גיוס הון לרכישת קרקעות להתיישבות יהודית ביו"ש) קרקע במרכזו של אתר שבו למעלה מ-60 בורות קרסטיים ייחודיים - מערות אנכיות שנוצרו מהמסה של סלעים - במטרה לבנות שכונת מגורים במקום.

"עפרה היא המקום הדרומי ביותר בעולם שבו קיימת התופעה הסופר-מיוחדת הזו", מסביר בועז לנגפורד, דוקטורנט במרכז לחקר מערות במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. בבורות נמצאו תגליות יוצאות דופן כמו שן עתיקה של קרנף, וממצאים פלאונטולוגיים אחרים שהוערכו כבני עשרות אלפי שנים. חלק מהמערות עמוקות במיוחד, ושתיים מהן חוצות את גבול ה-100 מטר.

נגפורד ושותפיו למחקר רואים בחריפות את התוכנית לבנות שכונה באזור. "השטח שנרכש למטרת בנייה מכסה חמישה בורות בעומק השטח הרגיש", הוא אומר. "מדובר על לב האזור של שדה הבורות הצפוף ביותר, בצנטרום של הפיילה". אחד הבורות שנכללים בשטח הוא "הבור הסיני", שעומקו 60 מטר, ושהוא האתר היחיד בישראל שמאפשר למבקרים להיכנס לבור קרסטי באמצעות סולמות ובאופן עצמאי. "וזו רק הבנייה עצמה - מה עם דרכים, למשל? הרי התושבים שיתגוררו שם לא הולכים לצנוח הביתה".

להמשך קריאה באתר ynet