עלייה חריגה ובלתי צפויה בטמפרטורת המים באוקיינוסים מבהילה את המדענים ומבשרת רעות לקראת הקיץ והסתיו הקרובים

"לה ניניה עזבה את הבניין", כך הכריז אתר הסוכנות הפדרלית לאוקיינוסים ואטמוספרה (NOAA) של ארה"ב ב–9 במארס. לה ניניה היא תופעה מחזורית של התקררות יחסית של מימי האוקיינוס השקט. בשנה וחצי האחרונות שלטה לה ניניה (הילדה בספרדית) באוקיינוס ומיתנה את הטמפרטורות ואת תופעות מזג האוויר הקיצוני בעולם. רק חמישה ימים אחרי ההודעה הרשמית של NOAA הגרפים התחילו להשתולל. כמו כל הגרפים של טמפרטורות בכדור הארץ, גם הגרף של טמפרטורות המים של האוקיינוסים עולה בשנים האחרונות. אבל בכל שנה, בסוף חודש מארס, כאשר החצי הדרומי של כדור הארץ (איפה שנמצאים רוב המים) מתחיל להתקרר, הגרף מתחיל לרדת. כך קרה אפילו בשנת 2016, שהיתה השנה החמה בהיסטוריה המתועדת.

רוב הסיכויים שבשבועות או בחודשים הקרובים תתפתח באוקיינוס השקט תופעה הפוכה ללה ניניה — האל ניניו, הילד. כמו אחותו, גם אל ניניו הוא תופעה מחזורית, אבל הפוכה — של התחממות יחסית של האוקיינוס השקט, בעיקר ליד חופי דרום אמריקה. אל ניניו משפיע על האקלים בכמעט כל מקום על פני כדור הארץ. הוא צפוי לגרום לזינוק חד בטמפרטורה הגלובלית ולעלייה בסבירות לאירועי מזג אוויר קיצוניים לרמות שלא הכרנו עד היום — סופות, שיטפונות, גלי חום ובצורות. כך קרה גם ב–2016, שהיתה גם היא שנת אל ניניו.

השבוע העריכה NOAA כי הסיכויים להתפתחות אל ניניו עד חודש יולי הקרוב עומדים על 62%, והסיכוי שאל ניניו יתפתח עוד לפני סוף השנה עומדים על 80%. "אל ניניו הוא תופעה של התחממות חריגה של פני הים בדרום מזרח האוקיינוס השקט, מול חופי דרום אמריקה", מסביר פרופ' עדי טורפשטיין, ראש החוג לאוקיאנוגרפיה באוניברסיטה העברית, "המשמעות היא יותר אדים ויותר גשם בדרום אמריקה, יותר סופות חריגות והצפות באמריקה, ומצד שני פחות גשם ובצורות באפריקה ובאוסטרליה".

למאמר המלא