האמן והמדען איש הרנסנס הראה בניסוי – שנערך בלי שימוש בשעונים ומכשירי מדידה אחרים – שכבידה היא סוג של תאוצה. מדענים הסתמכו על שרטוטים שהשאיר כדי לשחזר את הניסוי

הפיזיקאי פרופ' ברק קול מהאוניברסיטה העברית הסביר: "בגלל כוח הכובד, התאוצה בכיוון האנכי של גופים נופלים היא קבועה. כך, אם גוף משוחרר במנוחה, כעבור שנייה אחת הוא ינוע במהירות של 10 מטרים בשנייה, כעבור שתי שניות במהירות של כ-20 מטרים בשנייה וכן הלאה. מי שהבין את התאוצה הקבועה וחישב את קבוע הכבידה (g) היה גלילאו, כפי הנראה בשנת 1604. נראה שהרבה לפניו דה וינצ'י הצליח לצפות בתופעה זו. הרעיון היפה והמקורי שלו היה לחקור את התנועה האנכית הלא ידועה על ידי שילובה בתנועה אופקית נשלטת וידועה. יש פה תובנה מעניינת שאמנם לא השפיעה באופן היסטורי, אבל דה וינצ'י ראה משהו שלא הובן במלואו עד הרבה שנים אחריו".

הניסוי של דה וינצ'י שוחזר גם בפועל במעבדה, עם צינור במקום כד וכדורים שנופלים ממנו. "זה נראה בדיוק כמו בשרטוטים של לאונרדו", אמר גהאריב. "אבל יש פה מסתורין. כי כשעשינו את הניסוי בפועל יכולנו לראות את ה'משולש' שנוצר רק בצילום בהילוך אטי. הכדורים נופלים מאוד מהר. לא ברור איך לאונרדו ראה את זה".

גהאריב אמר שאמנם אינו היסטוריון של המדע, אולם בבדיקות מקיפות שעשה לא מצא שום תיעוד בספרות למחקר מדעי ניסויי של תופעה טבעית שקדם לניסויים של דה וינצ'י. "כבידה היא תמיד החידה הכי גדולה שניסו לפתור ולאונרדו הוא המדען הראשון שהתמודד איתה בצורה מדעית אמפירית, ואולי האדם הראשון שתכנן ניסוי לחישוב קבוע פיזיקלי".

להשך קריאה בהארץ