קבוצת גיאולוגים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. ובקיצור: אנחנו בתקופת התייבשות שתימשך עוד אלף שנה לפחות.

מה חבוי במעמקי ים המלח? איזה מידע טמון מתחת לקרקעית האגם הנמוך בעולם? אלו חלק מהשאלות שהובילו קבוצת מדענים ישראלים להתחיל לקדוח באזור ים המלח, כדי לנסות ולחלץ מעומק האדמה את סודותיה.

פרויקט חקר הקידוח העמוק בים המלח שהחל בנובמבר 2010 וממשיך עד היום, מספק הצצה נדירה אל תנאי האקלים ששררו באזור מזרח אגן הים התיכון במאות אלפי השנים האחרונות. שכבות קרקע הנמצאות כמאות מטרים מתחת לקרקעית ים המלח מתעדות תקופות שטפוניות, תקופות של יובש ממושך ושל גשמים עזים, ומהוות כלי ללמידת העבר, שממנו ניתן להסיק על תנאי האקלים שישררו באזורנו בעתיד.

פרויקט הקידוח המחקרי הבינלאומי הגדול ביותר שנעשה בישראל, בהובלת צוות בראשות פרופ' מוטי שטיין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הגיאולוגי של ישראל וארגון הקידוחים המדעיים ICDP, מתבצע במיקום ייחודי. אגן ים המלח ממוקם בין אזור המדבר לאזור האקלים הים תיכוני, וכתוצאה מכך מקבל ים המלח מים וחומרי סחף משני אזורי אקלים שונים.

"הקידוח העמוק בים המלח מלמד אותנו על היסטוריה האקלימית באזור הלבנט לאורך 220 אלף השנים האחרונות", מספר שטיין. "לתצפיות גיאולוגיות וגיאוכימיות הנצפות בקידוח יש פוטנציאל עצום להבנת תופעות אקלימיות בעבר ובהווה".

להמשך קריאה בוואלה