ם המדע ידע לאורך השנים לא מעט שערוריות, תככים, מזימות - ופרסומים כוזבים, שעלו לעומדים מאחוריהם בבוז ובנידוי לדיראון עולם. בימים האחרונים הקהיליה המדעית סוערת שוב, והפעם בגלל תגלית שאם תתברר כנכונה - עשויה לזכות את חוקריה בפרס נובל כמעט מיד, ולשנות לגמרי את העולם הטכנולוגי. ועדיין, לצד הסיפור המדעי, מופיעה תעלומה גדולה: מי המדענים שעומדים מאחורי הפרסום, ויותר חשוב - האם מדובר בפייק מוחלט או בהיסטוריה בהתהוות. כך או כך, ועל אף החשדנות, חוקרים רבים קטעו את חופשות הקיץ ורצו היישר לשולחן הניסויים: "סטודנטים נקראו בצו 8 למעבדות - זה החלום שלנו ב-100 השנים האחרונות".

"מופיעה טיוטה, לא מאמר שפורסם - אלא מאמר שמעלים אותו לאתר של מאמרים לפני פרסום. ככה לא מדווחים על חומר חדש", אומר פרופ' הדר שטיינברג ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שמנסה לשפוך אור עבורנו על הפרשה. שטיינברג מתייחס לתהליך שעוברות תגליות מדעיות כשהן מתפרסמות לקהל הרחב: ראשית המדענים מגישים מאמר לכתב עת, לאחר מכן המאמר נשלח לכמה מדענים אחרים שיבדקו את הטענות ואם הן תקינות, ורק לאחר קבלת ביקורת העמיתים - המאמר מתפרסם בכתב עת ומקבל תוקף מדעי, כשהיוקרתי בינהם הוא Nature. "גם טיוטה של מאמרים בליגה הזו, זה תגלית של פרס נובל בריבוע - תגלית ברמה הזו לא מדווחת כמו גנב בלילה", מדגיש שטיינברג.

למאמר המלא