חוקרים גילו כי כן השיגור שסייע לחברי משימת אפולו 17 של נאס"א לשוב לכדור הארץ ב-1972 מתרחב בחשיפה לשמש ויוצר תנודות בקרקע הירח. המחקר הגיאולוגי עשוי לסייע במיפוי השכבות שמתחת לקרקע וייתכן שאף באיתור מים ומחצבים

פרופ' עמרי ונדל מהאוניברסיטה העברית ציין כי "בטכניקה המתוארת במאמר ניתן לגלות קרח מתחת לקרקע, שכן גלים סיסמיים נעים לאט יותר דרך מים". לדבריו, "יש לזה חשיבות עצומה להחלטה איפה להקים בסיס קבע, כיון שהימצאות קרח בכמויות משמעותיות סמוך לבסיס יכולה לספק מי שתייה. לא צריך לעשות הרבה — רק לשים גלאים". לפני כשבועיים הגיעה הנחתת ההודית צ'נדריאן–3 לקוטב הדרומי של הירח, אך לא חיפשה מים מתחת לפני הקרקע. "אולי במשימת החלל הבאה יבדקו זאת", הוסיף ונדל.

למאמר המלא